התמכרות למין היא הפרעה נפשית המאופיינת במחשבות והתנהגויות מיניות כפייתיות שיכולות לשבש את תפקודו של הפרט ואת מערכות היחסים שלו. זוהי הפרעה של התנהגות מחפשת תגמול, הנובעת מחוסר היכולת לשלוט או לווסת את הדחפים או הפעולות המיניות של האדם. ההערכה היא כי מעל 3% מאוכלוסיית העולם סובלת מהפרעה זו.
התמכרות למין יכולה להיות מסווגת כהפרעת שליטה בדחפים, עם סימפטומים דומים לזה של הפרעת שימוש בחומרים, הימורים כפייתיים והתמכרויות אחרות. זה בדרך כלל מלווה רגשות אשמה, בושה, הערכה עצמית נמוכה. ההשפעות הפסיכופיזיולוגיות של התמכרות למין עדיין אינן מובנות במלואן, אך במקרים מסוימים, הן עשויות להיות קשורות לחוסר איזון של מרכזי התגמול הטבעיים של המוח.
אדם עשוי להיראות אובססיבי באופן כפייתי לחפש ולעסוק בהתנהגויות מיניות. לעתים קרובות הם משתמשים בו כדרך להתמודד עם דיכאון, חרדה, בדידות, כעס ורגשות שליליים אחרים. התמכרות למין יכולה להיות בעיה בריאותית פסיכולוגית ופיזית חמורה, ובמקרים קיצוניים אף להוביל להתאבדות.
המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, מהדורה 5 (DSM-5) אינו כולל קוד אבחון מפורש להתמכרות למין. עם זאת, התנהגויות מיניות כפייתיות וממכרות אינן שונות באופן משמעותי מאלה שנמצאו בהפרעות פסיכולוגיות אחרות כדי להצדיק הכללה ב- DSM-5. לכן היא נחשבת להפרעה שנויה במחלוקת על ידי רוב הפסיכיאטרים, וקלינאים בדרך כלל לא משתמשים בקוד אבחון נפרד עבורה.
עם זאת, על פי הסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD-10), התנהגות מינית כפייתית נחשבת להפרעה של שליטה בדחפים ונופלת תחת הקטגוריה של "הפרעה התנהגותית" ב- ICD-10, מה שהופך אותה למצב לאבחון.
לאנשים עם התמכרות למין יש נטייה לעסוק בהתנהגויות מיניות מופקרות ומסוכנות מאוד עם פרטנרים מרובים, מה שנושא את הסיכון למחלות המועברות במגע מיני, הריונות לא רצויים ואפילו פגיעה פיזית. יתר על כן, אנשים הסובלים מהתמכרות למין עשויים לעסוק גם בסייברסקס, סקס טלפוני ופעילויות מסוכנות נוספות כדי לספק את הדחפים המיניים שלהם.
iinfo.co.il – המלצה
לא ברור מה בדיוק גורם לאדם לפתח התמכרות למין מכיוון שההפרעה משפיעה על אנשים מכל תחומי החיים ומשתנה בעוצמתה ובשכיחותה. גורמים פוטנציאליים עשויים לכלול גורמים ביולוגיים, חברתיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.
גורמים ביולוגיים להתמכרות למין יכולים לכלול נטיות גנטיות, כמו גם חוסר איזון הורמונלי וליקויים נוירולוגיים. גורמים חברתיים וסביבתיים כגון מתח, טראומה, גישה מתירנית כלפי מין וגישה לפורנוגרפיה יכולים גם הם להיות טריגרים פוטנציאליים. גורמים פסיכולוגיים עשויים לכלול השקפה מעוותת או מעוותת של מין ומיניות, אשר יכולה לפגוע ביכולתו של אדם להפעיל ריסון עצמי.
הסימפטומים של התמכרות למין משתנים מאדם לאדם. באופן כללי, אדם עשוי להציג אחד מהסימנים הנפוצים הבאים או להציג שילוב של תסמינים:
• אובססיה למחשבות ופנטזיות מיניות
• אובדן שליטה על התנהגויות מיניות
• סודיות חריגה סביב התנהגויות
• עיסוק כפייתי בהתנהגויות מסוכנות
• הזנחת תחומי אחריות או פעילויות חשובות אחרות
• מאבק לשמור על מערכות יחסים
• ניסיונות עצירה כושלים
• תחושת דיכאון, בושה או אשמה
• לשים את עצמך במצבים מסוכנים
הטיפול הנפוץ ביותר בהתמכרות למין הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). צורה זו של פסיכותרפיה מסייעת לאנשים להפחית ולשלוט בדחפים המיניים הכפייתיים שלהם ולפתח שליטה עצמית טובה יותר.
בנוסף, טיפול בעזרת תרופות, כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים, או SSRI – כגון פרוזאק, זולופט, ופקסיל – עשוי לשמש גם כדי לרסן התנהגות מינית כפייתית ולהפחית את הסימפטומים הקשורים אליה.
שיטות בריאות אחרות לטיפול בהתמכרות למין כוללות פיתוח הרגלי חיים בריאים יותר ופעילויות שעשויות לספק הסחת דעת יעילה ממחשבות ופעילויות מיניות.
חיים עם התמכרות למין יכולים להיות חוויה קשה ומבודדת עבור אנשים רבים. חשוב לבקש עזרה מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש אם אדם מרגיש שהוא איבד שליטה על התנהגותו המינית. עם הטיפול, הפלטפורמה והטיפול הנכונים, התמכרות למין היא הפרעה הניתנת לטיפול וההחלמה אפשרית.
